מה את רוצה לאכול? שאלה אותי סבתא פרומה,"כלום" עניתי "אולי בכל זאת"? המשיכה לנדנד סבתא "באמת שעכשיו אכלתי עם ידיד שלי ואני מתה לישון תשמרי את זה למחר אין צורך שתבשלי שוב" אני מבטיחה לבוא רעבה,אמרתי ונכנסתי להתכונן לבחינה בסטטיסטיקה בחדר הקטן והוורוד שלי ,איך שאני מתיישבת על המיטה הרגשתי משהוא קשה מתחת לשמיכה כשהרמתי אותה מצאתי את הויברטור שלי מתחתיו,האם יכול להיות ששכחתי להכניס אותו למגירה?,(אוי לבושה אם היא ראתה...)סגרתי את הדלת והתחלתי לשנן חומר לבחינה.לאחר כחצי שעה של לימודים אינטנסיביים שמעתי קול עמום של מנוע קטן, חיפשתי את המקור לרעש והוא התגלה מתחת לשמיכה ,כמו שאתם בוודאי מתארים לעצמכם לקחתי את הויברטור ביד ימין והרגשתי כאילו הוא קורא לי עדיין מאתמול בלילה,כיביתי את האור והתחלתי להשתעשע,"הכל בסדר?"שאלה אותי סבתא קצת נבהלתי (כנראה שאני עושה רעש יותר מהויברטור שלי...)"הכל בסדר אני עם ידיד בטלפון",אך היא לא האמינה כנראה "טוב" ענתה כשתסיימי תבואי אני רוצה לשאול אותך משהוא,החשק מעולם לא ירד בכזאת חדות כמו שקרה לי עכשיו ומיהרתי ללכת לסלון,"מה את אומרת שתקני לי גם ויברטור כמו שלך" ,באותו רגע התמזגתי עם הלובן של הקיר,סבתא..אה..."אולי תפסיקי לגמגם מה את חושבת שבגיל 72 אין חיים? בואי נפתח את האינטרנט שלך ונבחר משהוא משוכלל לשנינו"צחקתי בקול רם ואיזו הרגשת הקלה היתה לי באותו רגע מהיום מאוננים מכל הלב...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה