יום שני, 1 בנובמבר 2010

החויה הכי טובה שלי-פרק שני

"אני צריכה אותם למצלמה הדיגיטלית שלי" עניתי,"אם ככה, אז את צריכה סוללות חזקות במיוחד..."  חשבתי רגע על הויברטור ה"משוכלל" שלי ומיד עלה לי הפחד שמא הסיבוב יפסק או הרטט יגמר "תביא לי את הסוללות הכי חזקות" השרמנטי נענה לי ושאל אם בשעה שמונה בערב ,כשהוא מסיים את המשמרת הוא יכול להביא אותם באופן אישי,"בוודאי" עניתי לו (ומיד דמיינתי את האמצע ההתחלה והסוף של הערב הזה...) שלושת השעות הבאות חלפו כלא היו ,ואם לומר את האמת ורק את האמת הם חלפו תוך כדי שטיפה חפוזה של הבית כולל כלים לא כולל תריסים כך שנשארה לי בדיוק חצי שעה למקלחת וגילוח.
"מה קורה יעל?" אמר והתיישב על הספא שבדיוק אתמול נוקתה מהפיפי של באפי כלבת הפקינז המסכנה,שהגיעה לגיל מצוות ולא שולטת אפילו בעוצמת הנביחות שלה "מה תשתה?" "כלום" ענה השרמנטי "הבאתי את השתיה מלמטה, אני מקווה שאת מתחברת לסמירנוף" "כמו גדולה " עניתי לו כשידעתי שכבר אני הולכת להתחבר למשהוא אחר דוגמת הויברטור או בסיכוי גבוה יותר להוא השרמנטי הקטן...המשך בפרק שלישי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה